מאחורי הקלעים של החברה המשגשגת שהקימו וניהלו יחד האחים לבית בראון, שררה עוינות ומתיחות. מרטין, הבכור, נחשב לדומיננטי מבין האחים בניהול החברה וגם במשפחה, ומאז ומתמיד חש דייב, האח הצעיר, מקופח ונחות ביחס לאחיו.
כשהוחלט להעביר את שרביט ניהול החברה לידי הדור הצעיר, היריבות שמתחת לפני השטח הפכה להתנצחות גלויה. מרטין ובנו דני התעקשו שדני יהפוך למנכ"ל יחיד בחברה, ואילו דייב ובתו תמי התעקשו שתפקיד המנכ"ל מגיע לתמי. נראה היה כי היחסים הטעונים בין האבות ש"עברו בירושה" לדור הצעיר, לא יאפשרו לצדדים להתגבר על היריבות ביניהם ולהגיע להחלטה שקולה ועניינית לגבי זהות המנכ"ל החדש .
תמי, רואת חשבון בהכשרתה, שימשה עד כה כסמנכ"לית הכספים של החברה, בעוד דני שימש כסמנכ"ל שיווק. תמי סברה בתוקף כי היא מוכשרת יותר מבן דודה וראויה בהרבה ממנו לתפקיד כמנכ"לית. היא פנתה אליי כדי שאסייע בפתרון המשבר.
זיהוי צרכים: ניצב בפניי אתגר כפול: מצד אחד, נדרשתי לזהות מי מבין שני המתחרים על תפקיד המנכ"ל: דני או תמי, כשיר יותר לשמש כמנהיג ומוביל בחברה, מנקודת ראות עסקית-מקצועית. מצד שני, ביקשתי למצוא פתרון שישכך את היריבות והמחנאות בין הצדדים כדי לא לסכן את שלמות המשפחה ואת המשכיות החברה. למעשה, חיפשתי את שביל הזהב שיגשר בין הצרכים העסקיים של החברה לבין הצרכים הרגשיים של בני המשפחה הפועלים בחברה.
גיבוש פתרונות: מפגשיי עם מרטין ודייב וכן שורת שיחות מעמיקות שקיימתי עם דני ותמי אודות החברה ועתידה, אפשרו לי לעמוד על אופי החשיבה של כל אחד מהמועמדים למנכ"לות, על מידת המקצועיות שלהם ועל כישוריהם. הגעתי למסקנה כי לתמי ראייה מערכתית ואסטרטגית יותר בהשוואה לבן דודה וכי מבין שניהם, היא המתאימה יותר לשמש בתפקיד מנכ"לית. בה בעת, השתכנעתי, כי דני לא ימחל על כבודו וכי לא יהיה מוכן לוותר על תפקיד המנכ"ל ולשמש כסמנכ"ל שיווק הכפוף לתמי.
לאור זאת, החלטתי להעלות את האפשרות שדני ותמי ישמשו כמנכ"לים משותפים הפועלים במתכונת ייחודית. מצד אחד, הם יוגדרו כבעלי סמכויות פורמליות זהות, ויפעלו כגוף אחד מול עובדים, ספקים ולקוחות. מצד שני, תחומי האחריות המקצועית שלהם בפועל יהיו שונים: בעוד דני יתמקד בתחום השיווק, תמי תתמקד גם בכספים וגם בפיתוח עסקי – תחום שממילא לא טופל עד כה באופן שיטתי בחברה – וכך תהיה לה השפעה גדולה יותר על התוויית האסטרטגיה ועל הפיתוח של החברה.
התהליך: מנקודת מבטי, גיבשתי פתרון יצירתי שיוצר איזון ראוי בין הצרכים הרגשיים של בני המשפחה המעורבים בעסק לבין האינטרסים העסקיים של החברה, אך ידעתי כי לקוחותיי, ובייחוד דני, עלולים להסתייג מההצעה ולסבור כי היא כרוכה בהתפשרות רבה מדי מצדם.
כדי לרכך את דני ותמי ולחשוף אותם ליתרונות המנכ"לות המשותפת עבורם, בחרתי לקיים עימם סדרה של ישיבות עבודה משותפות. ראשית, הישיבות סיפקו לי הזדמנות ליצור הליך של הידברות בין בני הדודים ולשפר את התקשורת המתוחה והרעועה ביניהם. שנית, במהלך הישיבות הצלחתי לגבש יחד עמם מתכונת פעולה המבוססת על הגדרות ברורות באשר לתפקודם השוטף זה מול זו ובאשר לתפקודם מול העובדים ומול גורמים חיצוניים לחברה.
כפי ששיערתי וקיוויתי, בסופו של דבר, הסכים דני לוותר על חלק מהסמכויות השמורות באופן מסורתי למנכ"ל ולהותיר את האחריות בפועל על הכספים והפיתוח העסקי לתמי, כל עוד הוגדר כמנכ"ל וכל עוד חש כי הוא נחשב שווה מעמד לבת דודו.
